מסר אישי מספר מִשְׁלֵי

שלמה המלך פונה אל האיש העצלן המחפש את המנוחה התמידית ואת הקלת הטורח מעל גופו ואומר לו ללמוד מן הנמלה את מידת הזריזות ולהחכים ממנה. שלמרות שאין לה ממונים, לא קצין לא שוטר ולא מושל שיזרזו אותה ויאמרו לה מה לעשות, בכל זאת היא מכינה את עצמה לימות החורף הקשים שבהם לא מצוי אוכל, וכבר עכשיו במקום ליהנות מהשמש והקיץ, היא אינה עושה כן אלא אוגרת מזון לימים הבאים.