מסר אישי מספר מִשְׁלֵי

"בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"

פרק י', פסוק א'

היום הוא יום לשמח ילדים, הורים ומשפחה.

מדוע בן חכם ישמח דווקא אב, ובן כסיל תוגה דווקא של אימו, ולא להיפך? מדוע האב זוכה דווקא בשמחה, והאם זוכה דווקא בצער? ייתכן שהמילה "אב" מהחלק הראשון של הפסוק מתייחסת גם לחלק השני, והמילה "אם" מהחלק השני של הפסוק מתייחסת גם לחלק הראשון, ומשמעות הפסוק היא בן חכם ישמח אביו ואימו, ובן כסיל תוגת אביו ואימו; ובלשון השירה המקראית מקובל להשמיט מילים שחוזרות על עצמן בשני חלקי הפסוק, לשם קיצור וגיוון. לפי פירוש זה אין הבדל בין האב לאם;

error: