קופידון ופסיכה

כדי שלא תגלה את זהותו האמיתית, קופידון אוסר על פסיכה להביט בו, וכך הם חיים בארמונו מפואר של קופידון. המפגש בין בני הזוג מתרחש כל לילה, כאשר קופידון מגיע למיטת הזוג ומענג את פסיכה בעדינות ובאהבה מלאת רוך. למרות שפסיכה לא רואה את בן זוגה היא מלאה באהבה והערכה אליו. קופידון סובב סביב אהבתו , מה שגרם לו למתן את מעשי השובבות שלו הוא הניח לאלים (ובמיוחד לזאוס). הפסיק לירות בהם את חיציו, שגרמו להם להתאהב בבני האדם ובכך מנע מבוכה רבה באולימפוס.

פסיכה המתגעגעת לבית אביה מבקשת את רשותו של קופידון לבקר הוא מניח אותה על הצוק והיא פוגשת את אחיותיה ומספרת להן על חייה. אחיותיה הקנאיות משכנעות את אחותן הקטנה שמדובר במפלצת, המעוניינת לאכול את הילד אשר פסיכה נושאת בקרבה. הן מציעות לה כי בלילה, כשבעלה ירדם עליה לרצוח אותו, וכך יפול בחלקן העושר הרב שנמצא באותו משכן אלים, בו מתגוררת אחותם.

פסיכה חוזרת אל ארמונו של קופידון ובלילה מדליקה את הנר להפתעתה היא אינה רואה מפלצת אלא גבר יפה תואר, שיערו מוזהב, גופו כליל השלמות, ישן וכנפיו מונחות על גבו בלא תנועה והיא מזהה את האל קופידון.

מתוך בהלה ותדהמה היא מפילה את הנר והשעווה הרותחת פוצעת את כנפיו של קופידון שמתעורר וכהרף עין נס מהמיטה בכוחותיו האחרונים. פגוע פיזית ונפשית, מהבגידה של פסיכה, הוא חוזר לאימו. ונוס דורשת נקמה (חמות או לא חמות).

פסיכה מבקשת מוונוס לחזור לאהובה קופידון, היא נדרשת לעבור סדרה של מבחנים אותם היא עוברת בהצלחה הן בעזרתם של האלים הן בשל טוב ליבה ותמימותה, אך כוחה ותקוותה הולכים ופוחתים. כאשר היא נכשלת במבחן האחרון ומתה קופידון מגיע ומציל אותה ממוות. כל האלים מנסים לשכנע את ונוס כי פסיכה היא נערה ראויה לבנה, למרות שהיא בת אנוש, ואם בנו. ביתם של פסיכה וקופידון נקראת עונג.

סיפור האהבה מסתיים עם נישואיה של פסיכה לקופידון וקבלתה אל בין האלים. פירוש שמה של פסיכה הוא נפש, ולכן מהווים קופידון ופסיכה את הזיווג המושלם בין אהבת גוף לאהבת נפש.