סמלי מבוך נמצאו לראשונה בארמונות המינואיים ובדרך כלל ליוו את רישומי האלות. המבוך הוא מבוך מעגלי, ובימי קדם היווה סמל לכוח. המילה 'מבוך' מגיעה מהמילה הקדומה labrys שפירושה חרב פיפיות.

הוא שימש מלכודת ללכוד רוחות רעות. הוא מציין גם את הנתיב הארוך ומלא אתגרים שעוברים כדי לתקשר עם אלוהים והיקום. הכניסה למבוך סימלה את הלידה והמרכז סימל את אלוהים.

משמעות נוספת העומדת מאחורי המבוך היא שלמות, אשר מושגת באמצעות המעגלים והמסע סביבם. עבור האדם זהו מסע והוא דרך לגילוי עצמי וגילוי המרכז האישי.