אדם שרוח הזָמִיר מצויה בו הוא פואטי ואוהב מוסיקה, נוטה לבטא את עצמו באמצעות מילים, שירים ושירה.
המוסיקה מרפאת את הפצעים ומרגיעה את הרוח. אדם מרגיש פגוע ומאזין למוסיקה שאהובה עליו נרפא. במוסיקה אין מילים, ולכן היא נוטה לשנות את רגשות האדם כיוון שהיא פונה ישירות לרבדים הרגשיים העמוקים. תהליך דומה קורה לאדם שרוח הזָמִיר מצויה בו; התבטאותו במילים או בשירה מרפאים את
בשירה נוסף על המוסיקה, על הלחן, יש גם מילים, וזו דרך ייחודית להעברת מידע לקהל, לחנכו ולבדרו. בשירה מועבר המידע באמצעות מסננים, וכך לא נוצר עימות ישיר עם הנאמר. בדומה לכך רוח הזָמִיר המזמרת בנפשו של האדם, הוא מקשיב לשיריה ונע גבוה יותר ויותר ברוחו, בנפשו.
רוח הזָמִיר מנחה את האדם להשתמש במוסיקה ובשירים כדי להתגבר על פחד המתגלה בחייו ובסביבתו.
הזָמִיר קשור לירח; הוא שר בלילה כשחשוך, וחשכה קשורה תמיד לסכנה. שירתו מפחידה את האויבים, ובה בעת בשירתו הוא מחזק את ליבו, צובר כוח ומבריח את הפחד שהתעורר בתוכו. מי שרוח הזָמִיר מצויה בו עבודתו מועילה יותר בלילה, והוא עצמו פעיל יותר בשעות החשכה מאשר בשעות היום.
בעבר נועדו שירי מלחמה להקנות רוח חזקה ואומץ ללוחמים לפני צאתם לקרב. בדומה לכך זקוק האדם לרוח הזָמִיר כדי לפרוח באמצעותו בהיותו שרוי במצב של פגיעה או פחד.
הרוח זָמִיר מופיעה בנפשו של האדם כשהוא זקוק לאנרגיה כדי לראות דברים בלתי נראים, כשבתוקף הנסיבות הוא חייב להיות פעיל מאוד, כשהוא צריך להתגבר על הפחד המצוי בו, או כשהוא פגוע ומיואש. הזָמִיר ינחה אותו בדרכים בלתי מילוליות להיות יציב רגשית.
