צעקתנו

פירוש הקלף

החיבור לעץ החיים:

ספירת מלכות
הרעיון מגיע לידי מימוש.

הסבר של שורה ראשונה בתפילת אנא בכוח:

שורה זו, העומדת בפני עצמה בפיוט, משום שאינה נחרזת עם שורה אחרת ולשון הרבים הנוכחים שבה, המעטה יחסית בפיוט, מבדילה אותה מהשאר. "שועה" ו"צעקה" הן לשונות נוספים של תפילה ומבוססות על הפסוק בשמות (כ"ב, כ"ב), "כי אם צעוק יצעק אליי שמוע אשמע צעקתו", "ותעל שועתם אל הא' מן העבודה" (שמות ב', כ"ג). כידוע, אין בתורה מילים נרדפות ומילים אלו, כמסיימות את הפיוט, הן מילים של תפילה בלשון שבר. גם בהקשר התנ"כי שלהן וגם מעצם המילים "צעקה" ו"שועה" שהן בניגוד ל"רנה". בסוף הפיוט חוזר הפייטן אל המציאות העגומה ומבקש ממי ש"יודע תעלומות" לשמוע את צעקתו של העם ולמצוא את הדרך הנכונה לגאול ולהושיע אותו.

עד כאן התפלל הפייטן עבור העם. בדרך כלל הוא מביא דברי העם בשמו (קבל רינת עמך), אך באחת הפעמים הביא זאת בלשון מדברים "שגבנו טהרנו נורא". הוא מבקש עבור העם, כי הוא חלק מן העם. כאן בטור המסיים מגיע שיאו של הפיוט: העם עצמו פונה אל ה' ומבקש עבור עצמו: קבל שוועתנו, שמע צעקתנו. להבדיל מן הפנייה "קבל רינת עמך", כאן העם מבקש בצעקה לא ברינה. הוא כמה לגאולה ואין נפשו לרינה, הוא צועק את צעקת הגאולה. והאל אכן ישמע את צעקתו, ככתוב: "כי אם צעוק יצעק אליי שמוע אשמע צעקתו" שמות כ"ב, כ"ב. הכינוי לאל כאן: יודע תעלומות. האל יודע את הנסתרות, ותכונה זו מופיעה במקרא, בתפילות ובפיוטים. הצירוף יודע תעלומות נשען על תהלים מ"ד,כב: הלא אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות. בהקשר זה המשמעות היא: העם מצפה לגאולה זמן רב ואינו יודע מתי תבוא. מי שמכיר את הספרות המיסטית יודע שהעם בתקופת גלותו חישב חישובי קץ שונים וניסה לגלות את הנסתרות כדי להתכונן לגאולה. אך רק האל הוא היודע תעלומות, ורק הוא יודע את זמן הגאולה.

גיאומטריה מקודשת:

בגאומטריה, ספֵירה היא קבוצת הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת הקיימת במרכז הוא קבוע. ספירה היא השפה של כדור. בגאומטריה, המונח ספירה מתייחס בדרך כלל לספירה הדו ממדית, שהיא שפתו של הכדור התלת ממדי.

נחשב אבן הבניין של הגיאומטריה הקדושה של היקום מייצג שלמות, אחדות, מעגל מייצג מחזורי חיים בלתי נגמרים, הקבוע הנצחי, מחזורי שינוי, אחדות, שלמות, גבולות. אומרים שהמחשבה הראשונה של אלוהים מיוצגת על ידי מעגל, שמתקיים מעצמו ואז היא יצרה העתק של עצמו.

מבחינה רוחנית, הכדור מייצג תנועה על טבעית שגורמת לדברים לנוע ברציפות. עיגול מייצג את האלוהי ששומר שכול ינוע באמצעות החוק והסדר הרוחניים. בקנה מידה קטן יותר, מעגל מייצג את הכוח הרוחני האישי שגורם לאדם להתפתח.

באופן סמלי, כדור מייצג השלמת מחזורים, מעבר, פוטנציאל ותנועה שלעולם לא מסתיימת לקראת מימוש עצמי. כדור מגן מפני כאוס. הוא מסמל את הסדר ואת ההתקדמות הטבעיים שנותנים השראה להמשיך ולהתקדם.